החלטה בתיק בש"א 015955/05

1.         בפני בקשה למתן סעדים זמניים, צו מניעה זמני ומינוי כונס נכסים זמני, אשר מטרתה כמפורט בה למנוע הפרות של שני דגמי סוליות ("דגמי פקק") הידועות כבקשות לרישום מדגם 40848 ומדגם 40871 .

המבקשת טוענת כי היא מתמחה בפיתוח ויצור של סוליות נעליים העשויות מחומר פוליאוריטן והינה החברה היחידה והבלעדית בישראל העוסקת ביצור, שכפול ובניית אימומים לנעליים.

בהתאם להזמנת המשיבה 2 העוסקת בשיווק נעליים בסיטונאות, עיצבה המבקשת ופיתחה וייצרה סוליות לסנדלים מחומר פוליאוריטן, שהינן לטענתה בעלות עיצוב חדשני ויחודי המכונים " דגמי פקק". הסנדלים עם סוליות אלו משווקים לטענת המבקשת באופן בלעדי באמצעות " נעלי מאיר" (המבקשת מס' 2).  הליך פיתוח הסוליות הנ"ל ערך כחודשיים לטענת המבקשת, מינואר 2005 ועד למרץ 2005, ואז החלה המבקשת ביצור סידרתי ושיווק סיטונאי.

עם השלמת הפיתוח והעיצוב הגישו המבקשות בקשות לרישום מדגמים: בקשה לרישום מדגם 40848 הוגשה ביום 7/6/05 ובקשה לרישום מדגם 47081 הוגשה ביום 20/6/05. נכון ליום הדיון עדיין לא נרשמו המדגמים.

המבקשת טוענת כי המשיב 1 שהוא בעלים של עסק לשיווק נעליים בסיטונאות, ומשיב 2 שהוא סוכן המכירות של המשיב 1, החלו לזייף, להעתיק ולשווק באופן המוני את הדגמים האמורים, אשר מהווים העתקה וחיקוי של דגמי הפקק המקוריים של המבקשות.

המבקשות טוענות כי המשיב הינו "זייפן סדרתי" והוא דאג לזייף את הדגמים האמורים בתוך ימים ספורים לאחר שיצאו לשוק. המשיב רכש מידות עוקבות של סנדלים מן הסוג שהוצג על ידי המבקשות במטרה להעתיקם, על ידי כך שיצר תבנית ליצור דגמי חיקוי באופן המוני. המבקשות טוענות שהמשיב מוכר את הדגמים במחירים סיטונאים ונמוכים והדבר גורם להן נזקים אדירים, כיוון שהשקיעו את מירב המאמצים בפיתוח ועיצוב דגמי הסוליות, וכעת יורדת כל השקעתן לטמיון. במעשים אלה, נטען על ידי המבקשות, מפרים המשיבים את זכויות היוצרים של המבקשות במדגם ופוגעים בקניין הרוחני שלהן. כמו כן התנהגות המשיבים עולה כדי הפרת הזכות הקניינית גם בעילה של עשיית עושר ולא במשפט.

2.         המשיבות בתשובתן טענו כי אין למבקשות כל זכות מוקנית, למבקשות אין כל מדגם רשום בגין הסוליות, ובהעדר רישום של מדגם, לא מתבצעת כל הפרת זכות יוצרים.

3.         הבקשה מתבססת על שתי עילות שהן: הגנת זכות היוצרים מכוח פקודת הפטנטים והמדגמים  וכן עילה של עשיית עושר ולא במשפט.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים וראיתי את דגמי הסנדלים והסוליות שלהן אשר הוצגו בפניי על ידי המבקשות, הגעתי למסקנה כי בשלב זה אין מקום להעתר לבקשה למתן סעדים זמניים והיא נדחית על ידי:

            אין מחלוקת כאמור כי טרם נרשם מדגם ל" סוליות הפקק" הנדונות. על פי סעיף 30 לפקודת הפטנטים והמדגמים, ההגנה הניתנת במקרה כגון דא, חלה מרגע שנרשם המדגם, ויראו את רישום המדגם כתאריך הגשת הבקשה לרישום. עם זאת, כל עוד לא נרשם המדגם, לא ניתנת הגנה כאמור. עינינו הרואות כי על מנת לזכות בהגנה כאמור, אין זה מספיק להראות לביהמ"ש כי הוגשה בקשה בנדון, שכן ההליך לרישום מדגם הוא מורכב, כולל התנגדויות ודיונים ונתון להחלטתו של רשם הפטנטים.

אשר לעילה של עשיית עושר ולא במשפט - על פי הפסיקה קיימת אפשרות להגן על מדגם לא רשום תוך הסתמכות על חוק זה (ראה לעניין זה רע"א 5768/94 א.ש.י.ר.פ"ד נ"ב (4) 289, ורע"א 502/04 UFFALO BOOTS GMBH ואח' נגד גלי- רשת חנויות נעליים ואח'. תקדין עליון 2004 (2) 1627).

            כאשר מדובר במוצרי אופנה עונתיים שאורך חיי המדף שלהם קצר יחסית, רישום מדגם אינו מעשי, ויש ובתי המשפט יעניקו סעד זמני המגן על דגמים מסויימים במסגרת העילה של עשיית עושר ולא במשפט. אולם הגנה זו תינתן כאשר מדובר בדגמים המאופיינים בחדשנות, יחודיות ומקוריות.

סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ו-1979 מכיל שלושה יסודות שקיומם מבסס חובת השבה בגין עילה זו; קבלת נכס, התעשרות שבאה לזוכה מן המזכה שלא כדין וכן יסוד שלישי הוא "היסוד הנוסף". יסוד נוסף זה התפרש בפסיקה כהתנהגות מצד הזוכה שאינה עולה בקנה אחד עם דרישות המסחר ההוגן. כאשר ההתנהגות נלמדת מנסיבות החיקוי, כשכל מקרה נחקר לפי נסיבותיו.

            ככל שהיצירה חשובה יותר, חדשנית יותר ויחודית יותר, תגדל הנטיה לראות בחיקויה או בהעתקה כתחרות בלתי הוגנת כאשר במניין השיקולים יבואו גם המאמץ וההשקעה שהשקיעו היוצר והמעתיק.

            במקרה שלפנינו נטען כי לא מתקיים "היסוד הנוסף". אף אם נעלי המשיבים מחקות באופן בולט את נעלי המבקשות, הרי נקודת המוצא היא כי העתקה וחיקוי כלשעצמם אינם מהווים תחרות בלתי הוגנת, ואינם מבססים חובת השבה. ההכרעה בעניין זה תלויה בנסיבות ההעתקה בכל מקרה ומקרה. בענייננו, טרם נרשם מדגם על דגמי "סוליות הפקק", לפיכך לא נתקיימה הפרת מדגם, ולכן נדרש " יסוד נוסף" כדי לבסס מתן סעד של צו מניעה זמני.

            המבקשות לא השכילו בשלב זה של הבקשה להוכיח מלבד טענות כלליות בדבר יצור יחודי, כי קיימת מידת חדשנות הגלומה בדגמים אלה. כן לא הוצגו נתונים קונקרטיים לגבי מידת השקעתם של המבקשים בפיתוח הדגמים האמורים.

כן לא מצאתי טענה, יסוד ו/או הוכחה בדבר מוניטין שיש למבקשות ביצור הדגמים האמורים.

אשר על כן, דעתי היא כי אין לקבוע שמעשי החיקוי במקרה דנן עולים כדי " היסוד הנוסף" בעילה של עשיית עושר ולא במשפט.

לעניין מאזן הנוחות שבין הצדדים; לאחר ששקלתי את טענות כל אחד מהם הגעתי למסקנה כי השיקולים השונים מאיינים האחד את האחר, במיוחד לעניין שיעור הנזק הצפוי לכל אחד מן הצדדים כתוצאה ממתן הצו.